רגעים של התבוננות
- אירית אוסטרובסקי

- 27 ביוני
- זמן קריאה 2 דקות
מכתב לסוף השבוע
להישאר תלמידה של החיים
"יש אנשים שמפסיקים ללמוד כשהם מסיימים בית ספר.ויש אנשים שמגלים שהחיים עצמם הם בית הספר."
השבוע מישהי שאלה אותי בחיוך:"תגידי, את עדיין לומדת?"
חייכתי בחזרה.
כן.אני עדיין לומדת.
בגיל שבו יש אנשים שמתחילים לספור לאחור,אני מרגישה שאני עדיין סופרת קדימה.
לא כי חסר לי ידע.גם לא כי אני מחפשת עוד תעודה לתלות על הקיר.
אני לומדת כי אני מאמינה שלב האדם אף פעם לא מסיים להתפתח.
יש משהו מאוד צנוע בלהישאר תלמידה.
להסכים לשבת בכיתה.להקשיב.להתווכח עם רעיונות.לשנות דעה.להתרגש ממשפט חדש.לגלות שלפעמים דווקא מישהי שיושבת לידך מלמדת אותך יותר מהמרצה.
אני חושבת שבכל קורס שלמדתי,לקחתי איתי הרבה יותר מהחומר עצמו.
לקחתי אנשים.
לקחתי סיפורים.
לקחתי נקודות מבט שלא היו שלי.
ואולי זה הדבר שאני הכי אוהבת בלמידה.
לא העובדה שאני יודעת יותר.
אלא שאני שופטת פחות.
אני מקשיבה יותר.
אני מבינה שלאותה מציאות יכולים להיות הרבה פנים.
כשהייתי צעירה יותר,חשבתי שלמידה היא הדרך להגיע.
היום אני מבינה שהיא הדרך להמשיך ללכת.
כי ברגע שאנחנו בטוחים שכבר הבנו הכול,משהו בתוכנו מפסיק לנוע.
והחיים...הם אף פעם לא מפסיקים ללמד.
לפעמים דרך ספר.
לפעמים דרך מטופלת.
לפעמים דרך נכד ששואל שאלה פשוטה.
ולפעמים דרך כלב שמביט בך במבט שאי אפשר להסביר.
בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי לומדת גם דברים שלא קשורים ישירות למקצוע.
צילום.
קולאז'.
ספרות.
טבע.
הם אולי נראים רחוקים מהקליניקה.
אבל איכשהו...בסוף הכול מתחבר.
כי כל דבר שאני לומדת,מרחיב עוד קצת את הדרך שבה אני מסתכלת על בני אדם.
ואולי זאת בעצם הסיבה האמיתית שאני ממשיכה ללמוד.
לא כדי להיות מטפלת טובה יותר.
אלא כדי להיות אדם שמבין קצת יותר את העולם.
לפעמים אני חושבת שהמתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו,בכל גיל,היא להישאר סקרנים.
לא לדעת הכול.
אלא להמשיך לשאול.
להמשיך להתפעל.
להמשיך להשתנות.
כי כל עוד אנחנו מוכנים ללמוד,אנחנו עדיין גדלים.
גם אם כבר יש לנו שיער לבן.
גם אם כבר יש לנו נכדים.
גם אם כבר עשינו דרך ארוכה.
אולי דווקא אז.
מחשבה לדרך
מה הדבר האחרון שלמדת,שלא כדי להצליח יותר —אלא פשוט כדי להרגיש יותר חיה?
אם המילים האלה נגעו בך, אני מזמינה אותך להמשיך לשוטט באתר. אולי תמצאי שם מסע, ספר, משחק, קורס או מחשבה נוספת שתלווה גם אותך בדרך.




תגובות