לפעמים שואלים אותי למה אני עדיין לומדת. הרי כבר שנים אני מטפלת, מנחה, יוצרת וכותבת. אז למה עוד קורס? עוד סדנה? עוד למידה? והאמת היא שהתשובה פשוטה מאוד. כי אני עדיין סקרנית. כי אני מאמינה שכל עוד אנחנו מוכנים להתבונן, לשאול ולהתרגש — משהו בנו ממשיך לחיות ולהתפתח. יש לימודים מקצועיים. ויש לימודים לנשמה. ולפעמים דווקא סדנת יצירה קטנה, ספר שנפתח בזמן הנכון או שיחה טובה — מלמדים אותי משהו חדש על החיים. אולי זו אחת המתנות הגדולות של השנים שעוברות: להסכים להישאר תלמידה של החיים. אם

המילה הזו מלווה אותי כל כך הרבה שנים. והיום, כשאני חוגגת 72 שנות חיים, יצירה, טיפול וגדילה, הרגשתי שזה הזמן המדויק ביותר לשתף אתכם בתחנה החדשה של המסע הזה – הבלוג של "נתיבי צמיחה". אם הגעתם לכאן, אתם בטח יודעים שצמיחה היא לא קו ישר. אין שביל אחד שמתאים לכולם, ואין פתרון קסם אחד שעובד עבור כל ילד, כל הורה או כל מטופל שנכנס לקליניקה. זו בדיוק הסיבה שקראתי למפעל החיים שלי "נתיבי צמיחה" – ברבים. דרך העדשה המופלאה של מודל האניאגרם, למדתי (ואני עדיין לומדת בכל יום) שלכל אדם יש את ה